מה תעשי כשדברים מתפרקים?

וכשתחושות חוסר הודאות, חוסר האונים, והפחד משתלטים על הכל?

תיזכרי בפעם ההיא שממש פחדת.

שממש כאבת.

שמשהו התפרק לחתיכות קטנות קטנות. אבל גם...

צמח ממנו משהו פי כמה יותר טוב.

באותו הרגע אולי לא הצלחת לגמרי להבין, או לראות,

אבל יכול להיות שגם עכשיו, עמוק מתחת לפני השטח - משהו אצלך מתחיל לקרות.

זה לא מפחית את הכאב, או מעלים את הפחד שאולי את מרגישה.

אבל זה מאפשר לך להסיט את המבט לרגע מהמקום שאת נמצאת בו - אל מקומות חדשים שאת רוצה.

מקומות שנפתחים בשבילך ברגע הזה, מחכים לך - מלאים בטוב.

כי אולי מה שקורה אצלך עכשיו זה לא הסוף, וגם לא טעות. זו רק עונה - וגם היא תחלוף.

ואולי היום תנסי לבחור, גם אם בלב רועד, לשתול אצלך זרעים חדשים של אמונה, של הטוב שעוד יבוא.

ותזכירי לעצמך ש -

זרע צומח מתוך החושך.

וגם בתוך חוסר הודאות תמיד יש משהו ודאי אחד - והוא שהטבע תמיד חוזר על עצמו במעגל

ושגם אחרי סערות, אחרי משברים -

מגיעה תמיד הפריחה.

וגם שפע, שגשוג, אוויר לנשימה.

ענני הסערה שלך לא יהיו פה לעד.

גם אם זה לא מרגיש לך ככה עכשיו.

גם אם את עדיין לא מצליחה לראות.

תרימי את הראש למעלה, תשתלי לך זרעים שאת רוצה שיפרחו, כי השמש שלך שם, אולי קצת מסתתרת, אבל ממש תכף היא תבוא.